קליינרוק ואח' נ' חברת כביש חוצה ישראל בע"מ

החלטה

מונחת בפני הוועדה בקשה למחיקה על הסף של העילות הנטענות בסעיפים 31, 34, 35, 37, 42-58 לכתב התביעה שהגישה חברת כביש חוצה ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת"). לטענת המבקשת מדובר בעילות לגביהן פסק ביהמ"ש השלום בחיפה בת"א 11400-07-09 כי הן תימחקנה מההליך ולא תועברנה לועדת הפיצויים. לחילופין מבוקש ביחס לעילות הנטענות בסעיפים 34 ו-35 לכתב התביעה להורות על דחייתן על הסף מאחר שחורגות מדיני ההפקעה ולפיכך, כנטען בבקשה, ועדת הפיצויים אינה מוסמכת לדון בעניין. עוד מבוקש לעשות שימוש בתקנה 65 לתקנות ולהורות למשיבים; מירתה קליינרוק ודניאל קליינרוק (להלן: "המשיבים") ליתן פרטים נוספים וטובים לטענות כתב התביעה.

טענות הצדדים בתמצית

לטענת המבקשת, להגשת התובענה דעסקינן קדמה השתלשלות הליכים משפטיים אשר ננקטו ע"י התובע ובכלל זה בקשה לצו עשה ותביעה אזרחית אשר התנהלה במסגרת ת.א 11400-07-09 (להלן: "התובענה האחרת"). במסגרת ההליך בתובענה האחרת הגישה המבקשת בקשה לסילוק על הסף. ביהמ"ש קבע כי יש לדחות על הסף את סעיפים 11-23 לכתב התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית המוקנית לועדת הפיצויים ואילו הבקשה לדחייה על הסף של סעיפים 40-69, בעניין ביצוע תיחום שבילי הולכת בקר, נדחתה כך שסעיפים אלו נותרו על כנם. שבוע ימים לפני מועד ישיבת קדם המשפט הגיש התובע בקשה למחיקת התובענה מבלי שפורטו כוונותיו לגבי שאר עילות התביעה האם ויתר עליהן או שבכוונתו לבררן בפני פורום כזה או אחר. בו ביום ניתן פס"ד חלקי המורה על מחיקת התובענה תוך שניתנה למבקשת האפשרות ליתן תגובתה לעניין ההוצאות. המבקשת בתגובתה התנתה את ויתורה על ההוצאות בכך שהעילות שביהמ"ש סרב למחוק לא יועברו לועדת הפיצויים. בעניין זה ניתן ע"י ביהמ"ש החלטה ולפיה הסעיפים שהועברו לדיון בועדת הפיצויים הינם סעיפים 11-23, יתרת התביעה נמחקה ולא הועברה לוועדת הפיצויים. לטענת המבקשת החלטה זו מהווה פסק דין. משכך, מלינה המבקשת על העברת מלוא העילות אל ועדת הפיצויים וטוענת כי יש למחוק עילות אלה על הסף. בהקשר זה מפנה המבקשת לתקנה 154 לתקנות וטוענת כי ביהמ"ש התנה את הפסקת התובענה בכך שאותן עילות בהן בחר שלא למחוק לא תועברנה לועדת הפיצויים.

לחילופין טוענת המבקשת ביחס לעילות בסעיפים 34 ו-35 לכתב התביעה כי מדובר בעילות החורגות מדיני הפקעה ואינן תחת סמכותה העניינית של ועדת הפיצויים ולפיכך יש לדחותן על הסף או להעבירן לביהמ"ש המוסמך בהתאם לסעיף 79(א) לחוק ביהמ"ש [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 וזאת לאור סעיפים 3, 6(א), 8(א), 11 לחוק כביש ארצי לישראל ולפיהם סמכות ועדת הפיצויים הינה לפסוק סכומי הפיצויים בגין ההפקעה על פי דיני ההפקעה. משנכללו בכתב התביעה שתי עילות תביעה החורגות מדיני ההפקעה - ועדת הפיצויים נעדרת סמכות.

לסיום מבוקש להורות למשיבים ליתן פרטים נוספים וטובים יותר לסעיף 36 לכתב התביעה.

מנגד טוענים המשיבים, כי המבקשת מסלפת את לשון החלטת ביהמ"ש ללשון עתיד במקום עבר כפי שנקט השופט, ובניגוד למציאות טוענת כי ביהמ"ש התנה את המחיקה באי העברת העילות לועדת הפיצויים בעוד שפסק הדין אינו כולל התניה כזו. בנוסף טוענים המשיבים שאף אם נכונה פרשנות המבקשת, אין בכך כדי לשלול מהם את הזכות להגיש את התביעה הנוכחית מאחר שעסקינן בתובענה חדשה הנשענת על עילות שונות. בעוד שעילת התובענה דעסקינן נוגעת לפיצוי בגין הפקעת זכויות, הרי העילה בגין התביעה האחרת הינה נזיקית, לכן אין מדובר בהעברת עילות.

בתגובה לתשובה טוענת המבקשת כי המשיבים אינם כופרים בכך שביהמ"ש קבע במסגרת פסה"ד בתובענה האחרת כי למעט סעיפים 11-23 לתביעה, יתרת התביעה תמחק ולא תועבר. אין להתעלם מהחלטת ביהמ"ש המהווה חלק מפסה"ד. עוד טוענים כי בהשוואה בין שתי כתבי התביעה עולה כי קיימת זהות מוחלטת של מספר עילות.

בתגובה לתשובה טוענים המשיבים כי המבקשת אינה מבחינה בין עובדות ובין עילות ולא מן הנמנע שאותן עובדות יקימו עילות שונות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינו בבקשה, בתגובה, בתשובה ובתגובה לתשובה אנו סבורים כי יש לדחות את הבקשה.

בפסק הדין מיום 5.1.2011 הורה כב' הש' פרידמן: "ניתן בזאת פסק דין חלקי המוחק את התובענה. .. אמליץ לנתבעת לוותר על הוצאות בנסיבות, וככל שאין הסכמה תוכל הנתבעת לטעון בעניין זה בקצרה..." לאור תגובת המבקשת בהקשר לנושא הוצאות קבע ביהמ"ש: "התגובה לא נהירה לי. הסעיפים שהועברו לדיון בוועדת הפיצויים הינם סעיפים 11-23. יתרת התביעה – נמחקה ולא הועברה לועדת הפיצויים.."

מפסק הדין עולה כי ביהמ"ש הורה בפסק דינו החלקי על מחיקת התובענה כאשר המתין עם פסק הדין הסופי לעניין שאלת ההוצאות, הא ותו לא. לו היה בית המשפט מעוניין להתנות את מתן פסק הדין בכך שהתובע לא יוכל להגיש בעתיד כתב תביעה ובו העילות המדוברות לועדת הפיצויים, היה מציין זאת מפורשות כבר בפסק דינו החלקי. התייחסות מטעם ביהמ"ש לעניין אותן עילות נולדה אך ורק בתגובה לבקשת המבקשת והתייחסותה לנושא. קביעת ביהמ"ש בעניין זה היתה ברורה ולפיה, התובענה כולה, לרבות אותם סעיפים שלא נמחקו ממנה בבקשת הסילוק, נמחקה וכך ציין מפורשות. האם משמעות הדבר כי לא ניתן לחזר ולהגיש כתב תביעה אחר בעילות אלה? כאמור ביהמ"ש לא קבע כי לא ניתן יהא להגיש כתב תביעה הכולל עילות אלה, אלא קבע כי דין העילות הללו יהיו כדין כל כתב התביעה, היינו ימחקו. כידוע, הפסיקה קבעה לא אחת כי "הפסקת תובענה, כמוה כמחיקת תובענה, אין היא יוצרת מעשה בית דין" (בע"א 579/90 רוזין ואח' נ בן נון (פורסם במאגרים). על מסקנה זו חזר ביהמ"ש גם בע"א 1628/92 א' גינזבורג נ' ירון פלסט (1981) בע"מ ואח' פ"ד מח(2) 372, 377. מה גם ובסופו של יום, אותן עילות כלל לא נדונו ולא הוכרעו לגופו של עניין שכן פסק הדין המדובר ניתן לפני ישיבת קדם המשפט. אשר על כן, לא מצאנו ממש בבקשה למחיקת הסעיפים בכתב התביעה. בנוסף, יש ממש בטענת המשיבים כי מדובר בעילות שונות (דיני נזיקין מול דיני הפקעה), וגם מן הטעם הזה יש לדחות את הבקשה.

לאור הסכמת המשיבים למחוק מתביעתם את סעיפים 34 ו-35 כאמור בסעיף 18 לתגובתם, אנו מורים על מחיקת הסעיפים הללו מכתב התביעה. בנוסף, לנוכח סעיף 19 לתגובה מתייתר הדיון בעניין פרטים נוספים.

מאשרים הארכת מועד הגשת כתב ההגנה כמבוקש, המבקשת תגיש את כתב הגנתה בתוך 30 ימים ממועד החלטה זו. מועד לישיבת קדם משפט יקבע לאחר הגשת כתב הגנה. טיעון לעניין הוצאות הבקשה במסגרת ישיבת קדם המשפט.

ניתנה היום, י"ד אלול תשע"א, 13 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: